תפריט
תפריט
הערכת רמת השמיעה של הילד נעשית באמצעות בדיקות שמיעה.
בדיקות שמיעה התנהגותית בודקים את סף השמיעה לצלילים ולדיבור, כלומר את העוצמה החלשה ביותר אותה הנבדק שומע.
ניתן לבצע בדיקות שמיעה גם לתינוקות בני יומם.
קיימות מגוון בדיקות שמיעה אובייקטיביות וסובייקטיביות וניתן להתאים את שיטת בדיקות השמיעה לגיל הילד ורמת ההבשלה שלו.
בדיקות השמיעה אינן גורמות לילד אי נוחות.
אינן דורשות שיתוף פעולה מצד הילד הנבדק.
בדיקות שמיעה אלו מתקיימות בעיקר במכונים אודיולוגים של בתי החולים.
הבדיקה מודדת את ההד הנפלט מתאי השיער החיצוניים שבאוזן הפנימית בעקבות גירוי של צליל. הבדיקה מבוצעת כאשר התינוק ישן או רגוע. הבדיקה יכולה להצביע על חשד לקיום ליקוי בשמיעה. הבדיקה מבוצעת כיום בכל בתי היולדות באופן שגרתי במסגרת החוק.
בדיקה להערכת תפקוד ההולכה העצבית של עצב השמיעה ברמת גזע המוח ויכולה לספק מידע לגבי עוצמת הצליל הנדרשת לעוררות העצב. הבדיקה מבוצעת בזמן שינה טבעית או לאחר מתן חומר הרגעה. ניתן לבצע את הבדיקה לגירוי מסוג נקישה (Click) או לגירוי לפי תדרים שונים.
בדיקה אובייקטיבית בדומה ל ABR – ובה בעזרת גירוי של צליל טהור (בתדירויות השונות) מתעוררת פעילות של האוזן הפנימית והמסילה האודיטורית המרכזית. תגובה זו, נקלטת על ידי אלקטרודות המודבקות על הראש (בדומה לבדיקת EEG). בדיקה זו מאפשרת הערכת סף שמיעה בתדירויות השונות באופן אובייקטיבי.
בדיקת תנועתיות עור התוף והיענותו ללחצים, ומשקפת את תפקוד עור התוף והאוזן התיכונה (בדיקה זו יכולה להעיד על קיום או היעדר נוזלים באוזן התיכונה).
בדיקה המשקפת את עוצמת הצליל הנדרשת כדי לגרום התכווצות בשריר באוזן התיכונה המתכווץ כתגובה לצליל חזק. נעשית בעזרת מכשיר הטימפנומטר.
לגילאי 0-5 חודשים.
הבדיקה מבוססת על תצפית בתגובות התנהגותיות לצלילים.
לגילאי 5-24 חודשים.
הבדיקה מבוססת על לימוד של הנבדק/ת לחיזוק ויזואלי בכל פעם שהוא שומע צליל.
2-5 שנים
בדיקת השמיעה הזו דורשות שיתוף פעולה אקטיבי מצד הנבדק/ת. הנבדק לומד.
לשחק/לעשות פעולה בכל פעם ששומע גירוי.
הבדיקות כוללות בדיקות סף לדיבור ובדיקות סף לצלילים.
בבדיקת הסף לצלילים אנו מחפשים את העוצמה החלשה ביותר שבה הנבדק שומע צלילים מתדירויות שונות.