האוזן היא האיבר המיועד לשמיעה של האדם ולשמירה על השיווי משקל בעזרת מנגנון הקיים בתוכה.
מורכבת מאפרכסת חיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.
תהליך השמיעה נעשה בעזרת קרום הקרוי עור התוף, הרוטט בתדרים של גלי הקול המגיעים אליו,
ורטט זה מועבר בעזרת מנגנון מיוחד לחלק המוח הממונה על השמיעה, המפרש את האותות המגיעים אליו ומתרגם אותם בתודעה לצלילים.
מערכת האוזן הפנימית משמשת גם לשמירה על תחושת שיווי המשקל.
האוזן האנושית נחלקת ל-3 חלקים:
האוזן החיצונית
מורכבת מאפרכסת סחוסית, מכוסה עור, ומתעלת השמע, המובילה אל עור התוף.
האוזן התיכונה
באוזן התיכונה 3 עצמות שמע, הפטיש, הסדן והארכוף, המצויות בחלל התוף, וחצוצרה, המחברת את האוזן התיכונה לגרון (קרויה על שם אוסטאכיו).
האוזן הפנימית
בחלק זה שבלול מלא נוזל, ובתוכו איבר של תאי חישה (קרוי על שם קורטי) ו-3 תעלות קשתיות.
אצל האדם, האוזן החיצונית מרכזת את גלי הקול ומכוונת אותם.
האוזן התיכונה מעבירה את גלי הקול אל האוזן הפנימית באמצעות עור התוף ושרשרת עצמות השמע.
באוזן הפנימית נמצא השבלול ובו איבר השמיעה ע"ש קורטי, המכיל תאי תחושה הנתונים בתוך נוזל. תאים אלה קולטים את גלי הקול ומפרידים אותם עפ"י תדירותם ועוצמתם. מהם יוצאים סיבי עצם המתאחדים ויוצרים את עצב השמיעה, שהוא חלק מעצב הראש השמיני.
עצב השמיעה (בעל כ-30,000 תאים) מגיע לגזע המוח, ומשם ממשיך במסלולים מיוחדים אל האזורים בקליפת המוח האחראים על השמיעה, על הבנת הנשמע ועל אסוציאציות גבוהות הקשורות בה. פגיעה בשמיעה נקראת חירשות.
איבר שיווי המשקל והעצב השמיני, האחראי לשיווי המשקל , קרובים מאוד לאוזן הפנימית ולעצב השמיעה. פעמים רבות הפגיעה משותפת לשמיעה ולשיווי המשקל.