ויקי בלוביצקי, אמא של איתי

איתי אובחן בגיל שנה ושמונה חודשים כילד לקוי שמיעה . כבר בגיל שנה פניתי לרופא ילדים וביקשתי הפניה לבדיקת שמיעה בגלל חשש שלי, אך הרופא הרגיע אותי ולא הסכים .

בגיל שנה וארבעה חודשים, שוב התעקשתי על בדיקת שמיעה , הפעם היו לאיתי נוזלים ולקח לנו עוד חודשים לקבל אבחנה סופית. בגיל שנה ושבעה חודשים, איתי עבר בדיקה בהרדמה שאישרה את הספקות שלי. לאיתי לקות שמיעה שמוגדרת חמורה עד עמוקה. יחד עם הלם הבשורה, היה ברור לי שעלי לגשת באופן מיידי לעבודה ועשייה.

במרכז האודיולוגי בהדסה עין כרם, נתנו לי מספרי טלפון של כמה אירגונים.

כבר במסדרונות בית החולים, בזמן שחיכינו שאיתי יתעורר מההרדמה שעשו לו לבדיקת ,ABR התקשרתי למרכז מיחא ירושלים. משם הדברים זרמו מהר מאד, כבר למחרת נפגשנו עם עובדת סוציאלית ועם קלינאית תקשורת.

 

אחרי חודשים של חששות, חודשים שבהם תחושת החוסר אונים ליוותה אותי בכל רגע, סוף סוף מצאנו פינה חמה ומקצועית.

 

במיחא הוסבר לנו שאלו שנים קריטיות לרכישת שפה, שבזכות עבודה משותפת שלנו כהורים ושלהם כאנשי מקצוע, נוכל להתגבר על הקשיים של הלקות שמיעה ולהבטיח לאיתי עתיד שבו יוכל להגשים כל חלום בלי שהלקות תהווה מכשול.

 

תוך פחות משבועיים, לאיתי היו כבר מכשירי שמיעה שהושאלו לנו ע"י מיחא.

הכנסנו אותו לגן המשולב של מיחא , שם קיבל טיפול של קלינאית תקשורת פעמיים בשבוע ובמקביל צוות הגן והצוות הפרא – רפואי עבד איתו כל יום כדי לפתח אותו בכל תחום לא רק שפתי  אלא גם קוגנטיבי, מוטורי, חברתי ורגשי. נפגשתי כל שבוע עם הקלינאית תקשורת שהסבירה לי על העבודה שלה עם איתי ועל איך לעבוד איתו בבית.

 

מבחינתנו, העובדה שיכולנו לשים את איתי בגן שבו הוא משולב עם ילדים רגילים ובמקביל מקבל את כל הטיפולים להם הוא זקוק היה מפתח להצלחה.

במשך שנתיים שבהם איתי היה במיחא הוא התפתח בכל התחומים, רכש שפה ובטחון עצמי והרגיש בנוח בחברת ילדים שומעים.

 

המעבר למסגרת רגילה לחלוטין בגיל שלוש וחצי היה מעט קשה. לאיתי לא היה פשוט להיות הילד היחיד עם מכשירי שמיעה. אך מהר מאד, היו לו חברים רבים ובזכות הכוחות הרבים שבו, המכשיר הפך מהר מאד לשולי ואיתי התפנה לחיים רגילים עם בני גילו.

 

 

בסביבות גיל חמש, השפה של איתי היתה תקינה לחלוטין אך עדיין היו קשיים בהיגוי. לאחר התלבטויות רבות החלטנו שיעבור ניתוח שתל באוזן אחת.

איתי המשיך בכל השנים האלו תהליך שיקום אצל קלינאיות תקשורת לשיפור השפה וההיגוי.

בסוף גן חובה, הדיבור שלו היה כבר רגיל לחלוטין והפסקנו עם תהליך השיקום.

 

איתי נכנס לכיתה א' כשהוא כבר קרא וכתב והוא השתלב ללא קושי בכיתה רגילה ורכש חברים רבים.

איתי מאד ספורטיבי ומשתתף בחוגים רבים.

השנה, כשהוא החליט לרוץ לבחירות במועצת תלמידים, הבנו כמה המכשיר שמיעה

והלקות שמיעה שלו אינם מהווים מכשול עבורו. מהר מאד חברים התגייסו לעזור לו במסע הבחירות, לא היו לו קשיים להמציא משחקי מילים לתעמולת בחירות שלו והוא דיבר בקול בטוח וברור מול קהל התלמידים והמורים ללא צל של היסוס.

 

אחרי מסע של שמונה שנים, אנחנו מבינים כמה השילוב של שיקום רציני וטכנולוגיה חדישה איפשרו לבן שלנו להיות "ילד רגיל" מוצלח ובהחלט להגשים כל חלום!.